<h1>הרוקח סימן שמ"ב</h1>
<h2>דף לה.</h2>
כל מין אילן משבעה המינין כגון ענבים תאנים ורמונים זתים ותמרים מברך לפניו בורא פרי העץ. ולאחריו ברכה אחת מעין שלש פי' אומר אחת ודומה לשלש ברכות דברכות הארץ שהיא דאורייתא כדאמר [עי' מח:] וברכת את ה' אלהיך זו ברכת הזן דקאי אואכל' ושבעת דלעיל כלומר אאכילתך ואשביעתך ברכהו על הארץ. הטובה זו ברכת הארץ. אשר נתן לך. זו ברכת בונה ירושלם. והטוב והמטיב ביבנה תיקנוה ואינה מן המניין. והני תלתא אלחם כתיבי, דכתיב לעיל מיניה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, להכי מברכינן עליה ג' ברכות שלמות. אבל אמיני פירות הכתובים לשבח ארץ ישראל לא בעינן שלימות אלא במעין ג' סגי להו. וזו היא הברכה ואל תשגה בה. בא"י אלהינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלם עירך ועל נחלתך והעלנו בה ושמחנו בתוכה כי אתה טוב ומטיב לכל בא"י על העץ ועל פרי העץ. פי' על העץ ועל פרי העץ הוא מעין ברכת הזן שמברך על אותו דבר שמילא כרסו ומשביעו. על ארץ חמדה מעין ברכת הארץ. רחם על עירך ונחלתך מעין בונה ירושלם. טוב ומטיב לכל נגד הטוב והמטיב שתיקנו ביבנה. וחתימה בא"י על הארץ, בכל מקום צריך להזכיר שבח ברכת הארץ בחתימה בין אפירי בין אחמרא בין אדגן בין חי בין מבושל, סוף סוף על פרי העץ מעין פתיחתו שעיקר ברכתו לכך היא באה. ענבים בעיניהו כתאני ורימוני. אבל אי שתי חמרא מגו דאישתני לעילויא שנעשה יין לגדולה ולמלכות אישתני לייחודי שמיה באנפי נפשיה בורא פרי הגפן. וכן לבסוף בא"י על הגפן ועל פרי הגפן וכו'. וחותם על הארץ ועל פרי הגפן בשבח הארץ וכמעין פתיחה. אבל תפוחים ואגוזים ואפרסקים וחבושים וכל פירות האילן שבעולם אין זקוקים לברך ברכה אחת מעין שלש כיון דגריעי כולי האי ולא כתיבי בשבח הארץ בהדי שבעת המינין. אלא בתחלה בורא פרי העץ. ולבסוף בורא נפשות רבות. כמו על המים לר' טרפון הוא דמברך על המים בורא נפשות רבות. וכן נהיגין לברך אכולהו מיני דלא כתיבין בקראי לשבח ולהודות על הנייתן ושביעתן. וכל דמדכר ליה כהלכה לאו משום דקבע לה חובה אלא לטפויי שבחא. אגוז בדבש ר' מברך עליו בתוך הסעודה ומברך עליו שהכל. לפי שנשתנה האגוז מכמות שהיה עד כאן. במס' נדה בפ' בא סימן (דף מז) [דף נא] בשילהי כיצד מברכין [דף מד] כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש שטעון לפניו ולא לאחריו כגון ריחני. בפ' ואלו דברים בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר הזוהמא אין מברכין. היה מהלך חוץ לכרך והריח אם רוב ישראל מברך מחצה על מחצה מברך. ר' יוסי אומר אינו מברך. ירושלמי בשמים הנותנין על המת אין מברכין. לפני המת מברכין לכבוד חיים עשויין. בשמים העשוין לגמר כליו אין מברכין עליהם. הרואה אילנות שהוציאו פרח כגון בניסן אומר ב"א ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהן בני אדם. בפ' א' דע"ז גוי נאה יש לו לשבח גבי רבן גמליאל ורבי עקיבא. בפ' הרואה [דף נח] הרואה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו. בפ' א' דע"ז (דף כ). ירושלמי ראה חמור נאה גמל נאה סוס נאה אומר ברוך שככה לו בעולמו.
<h2>דף מ:</h2>
גליון. פסק, חמרא דריחיה חלא וטעמא חמרא מקדשין עליו ומברכין עליו בורא פרי הגפן דהא קיימא לן כרבא בסוף ע"ז חמרא לגו חלא אביי אמר במשהו, ריחיה חלה רבא אמר בנותן טעם ריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא וקיימא לן כוותיה ועוד דר' יוחנן קאי כוותיה בפ' המוכר פירות (דף צו) הבודק את החבית להיות מפריש עליה וכו' עד ואת"ל בתר דטעמיה עקר הוה ריחיה חלא וטעמיה חמרא וריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא, ור' יהושע בן לוי פליג עליה וקאי אביי כוותיה. וכן פסק רב אלפס. ושמרים דרמא עלייהו מים אע"ג דאית בהן טעם יין לא מברכין עלייהו בורא פרי הגפן דהא בעא מיניה רב נחמן מר' חייא שמרים שיש בהן טעם יין מהו, א"ל מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא. מרבי שמריה מפי ר' י"בא הלוי.
<h2>דף מג:</h2>
ענייני בשמים על הריח מברך משיעלה תימרתו מברך קודם שיריח. על כל המוגמרות מברכין עצי בשמים חוץ מן המוסק' מברך בורא מיני בשמים על ההדס ועל הקושט ועל הוורד ונרקים הוא חבצלת שבגן וחילפי דימא הוא גרופלא וסיגלי וסימלק העמקים שהם עץ מברך בורא עצי בשמים. וכל דבר שהוא עשבים חבצלת השרון הגדילה בשדה וכיוצא בהן מברך עשבי בשמים. על ריח הפירות כגון המריח באתרוגים וחבושים תפוחים אומר אשר נתן ריח טוב בפירות. וכשמריח השמן אומר בורא שמן ערב. והשותהו לרפואתו מברך פרי העץ.
<h2>דף נד.</h2>
הרואה מקום שנעשה בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. על נס של רבים כל העולם צריכין לברך נס יחיד הוא יברך ולא אחרים. ירושלמי אם היה מסויים כגון יואב בן צרויה וחביריו ואדם שנתקדש בו שם שמים כגון חנניה מישאל ועזריה מברכין. הרואה מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנן ואבני אלגביש ואבני בית חורון ואבן שישב עליה משה במלחמת עמלק אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. על אשתו של לוט [אומר ברוך דין האמת ועל לוט] אומר ברוך זוכר הצדיקים.
